פסק-דין בתיק ת"ק 001306/04

1.         בפני תביעה של התובעים, בני זוג, אשר נסעו לאוסטריה בין התאריכים 02.09.03 - 18.10.03, כאשר ברשותם ביטוח נסיעול לחו"ל למחזיקי כרטיס האשראי ויזה פלטניום.

            תביעה זו הוגשה כנגד הנתבעת, פמי ניהול שרותים רפואיים בע"מ, אולם למעשה הנתבעת הנכונה בתיק זה הנה חברת "הפניקס", החברה המעניקה את הכיסוי הביטוחי לפוליסה.

            תביעה זו עניינה דרישת תגמולי ביטוח מהנתבעת בגין שני ראשי נזק שארעו בנסיעה: גניבת מטען אישי וקיצור הנסיעה עקב בעיה רפואית.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו

2.         התובעים אמורים היו לשוב ארצה ביום 18.10.03. בזמן שהותם באוסטריה, חש התובע מחושים בחזה, ביד ובגב. לטענת התובעים, הם שהו בעיר שטינבאך, שם אין רופא מקומי ולכן החליטו לקצר את שהותם בחו"ל ולשוב ארצה.

            התובעים שינו את טיסתם ושבו ארצה ביום 02.10.03, ובגין שינוי זה חויבו ב - 250 יורו.

            התובעים דורשים סכום זה מהנתבעת, היות ולטענתם זכאים הם להחזר בגין קיצור שהייתם בחו"ל מסיבות רפואיות.

3.         לעניין איבוד הכבודה - ביום 18.09.03 ערכו התובעים קניות בחנות כלבו מקומית. בזמן עריכת הקניות הונח התיק, אשר הכיל משקפי ראיה, עט פרקר, ארנק עם 150 יורו ומצלמה דיגיטלית, על העגלה. כשביקשו התובעים לשלם בקופה, הבחינו כי התיק נעלם, והם פנו והגישו דיווח למשטרה אודות הארוע.

            התובעים דורשים את תגמולי הביטוח המגיעים להם, לטענתם, בגין איבוד כבודתם בחו"ל.

            טענות הנתבעת

4.         הנתבעת דחתה את הדרישות של התובעים שהופנו אליה בשני ראשי נזק אלה בטרם הגשת התביעה, וגם בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי התובעים אינם זכאים לתגמולי ביטוח בשני ראשי הנזק הנטענים.

5.         לעניין הכבודה מפנה הנתבע לפרק 7 לפוליסה, שם נקבע כי מבוטח יפוצה בגין ערך הכבודה במקרה של אובדן או נזק. מכך מבקשת הנתבעת להסיק כי גניבה של כבודה, כפי שהיה במקרה הנדון, אינה מכוסה.

            בנוסף ולחלופין, מפנה הנתבעת את בית המשפט לסעיף 7.1 לפוליסה, הקובע שהמבטח לא יפצה את המבוטח אם הנזק נגרם ברשלנות המבוטח או אי נקיטת אמצעים סבירים להקטנתו.

            הנתבעת טוענת כי הפקדת התיק על עגלת הקניות, יש בה רשלנות רבתי ולמצער אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת הנזק, ולפיכך, יש לייחס לתובעים 100% רשלנות תורמת ולחלופין, להעמיד הרשלנות התורמת בשיעור שלא יפחת מ - 50%.

            עוד טוענת הנתבעת לעניין הכבודה, כי כל פיצוי שייפסק, אם יפסק, כפוף למגבלות שבפוליסה ויש לנכות השתתפות עצמית מהסכומים שייפסקו.

6.         לעניין קיצור הנסיעה טוענת הנתבעת כי בסעיף 5.2 לפוליסה קייים תנאי סף להענקת פיצוי בראש נזק זה, ומכוחו מחויב המבוטח להציג את אישור הרופא המטפל, ממנו עולה שאין המבוטח יכול לטוס  במועד הטיסה המקורי.

            במקרה הנדון, התובעים בעצמם מודים כי לא הלכו לרופא בטרם החלטתם לשנות את מועד הטיסה, ולפיכך, ומשלא עמדו בתנאי הסף - אין הם זכאים לתשלום בראש נזק זה.

7.         בנוסף ולחלופין, טוענת הנתבעת כי מיחושיו של התובע נבעו ממצב רפואי קיים - וגם דבר זה מוחרג בפוליסה, בסעיף 6.1 שבה.

            הנתבעת טענה שהתובע סבל ממחלת לב אסכמית גם בעבר, ולפיכך מדובר בהחמרה או שינוי של מחלה שהייתה קיימת לפני צאת המוטב לחו"ל, דבר שאינו מזכה בתגמולי ביטוח.